במעבר מסתם בשלן
לבשלן מכובד
זו האבקה בטעם מרק עוף.
כשאתה מתחיל לבשל
אתה עושה מה שעשו בבית שלך,
ושם, אבקתמרקעוף היתה תבלין.
ה-תבלין.
אז נכון, זה לא הכי בריא
אבל גם רוטב סויה זה לא ברוקולי חלוט.
ובכל זאת
שטיפת המוח עבדה.
אסור אסור אסור אבקתמרקעוף.
אבל במקום האבקה נפער חור.
איך מתבלים כשרוצים טעם כזה
שהוא לא בדיוק טעם של תבלין?
גיליתי שיש דבר כזה גרגירי כוסברה
והטעם שלהם לא הצליח להיחקק לי בזכרון.
ולכן מאז,
בכל פעם שאני צריך לתבל
והלב קורא: אבקתמרקעוף!
היד נשלחת לגרגירי הכוסברה*.
* לא במקרה של מרקים. שם שמים מלא סלרי במקום
כל אחד צריך מתכון לפשטידה פושטית. 5 דקות עבודה ומינימום מאמץ. זה
מתכון קלאסי של פשטידת קישואים שעבר טיבעון באמצעים האהובים עליי – זרעי צ'יה
ופשתן (ובלינק הזה אני מסביר למה זה פתרון מעולה).
טיפ חשוב!
לא להתעסק עם הפשטידה בתום האפייה עד שהיא מצטננת לטמפרטורת החדר.
רכיבים (ל-12 תבניות מאפינס אישיות או תבנית אחת עגולה בקוטר 26
אינץ'):
2 קישואים גדולים
1 בצל גדול
חצי כוס שיבולת שועל (אפשר בתצורת קוואקר)
חצי כוס קמח מלא (גם לבן או כוסמין יעבדו טוב)
רבע כוס שמן זית
חופן עלי כוסברה / פטרוזיליה / מנגולד (או כל עשב אחר שבא לכם, או בלי
בכלל)
2 כפות גרגירי כוסברה טחונים (או כמון או כורכום או מה שבא לכם)
2 כפות זרעי צ'יה
2 כפות זרעי פשתן
מלח ופלפל שחור
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות
2. מגררים בפומפיה (או במעבד מזון) את הקישואים והבצל ומעבירים לקערה
3. קוצצים דק את העשבים ושמים בקערה
4. מוסיפים לקערה את הקמח, הקוואקר, התבלינים (צ'יה ופשתן אינם
תבלינים!) ושמן הזית ומערבבים.
5. טוחנים את זרעי הפשתן ושמים בקערה
6. טוחנים את זרעי הצ'יה ומעבירים לקערה נפרדת. מוסיפים רבע כוס מים חמים
לזרעים הטחונים ומערבבים היטב עד שהעיסה נהיית צמיגית. מוסיפים לקערה של תערובת הפשטידה
ומערבבים היטב.
7. מעבירים את התערובת לתבנית / תבניות המאפינס ואופים כשעה.
8. מצננים היטב. לא לגעת בזה קודם לכן, אחרת זה יהיה אסון. רק אח"כ
מחלצים מהתבנית.